יום שבת, 8 בינואר 2011

מחמצת שאור - גידול ושימוש.

מחמצת שאור הינה למעשה תרבית של קמח ומים המאפשרת "ללכוד" LAB הן מן האוויר והן פיתוח קולוניות קטנות שכבר מצויות בקמח.
שימוש בקמח מלא (טחינה של מרכיבי הגרעין ללא ניפוי הקליפה והסובין) בין אם חיטה מלאה,כוסמין,שאורה או שיפון יגדיל את הריכוז ההתחלתי של הLAB המצויות בקמח משום שאלו גדלים על הקליפה, אם הקליפה כלולה הגדלנו את הסיכוי שלנו.

דבר ראשון - משקל מטבח. עוגות אפשר להכין עם כוסות, לחם דורש יותר דיוק לכן אמליץ על משקל בסיסי בעל רגישות של לפחות 1 גרם. משקל דיגיטלי טוב לא יעלה יותר מ100 שח ויחזיק שנים.

בניגוד להרבה מתכונים של מחמצת בה יוצרים תערובת מאוד דלילה אני מעדיף לעבוד עם מחמצת קשיחה,
היתרון העיקרי הוא שלא צריך להאכיל את התערובת פעמיים ביום (לפעמים יותר,תלוי בטמפ' הסביבה).
ככל שהתערובת נוזלית יותר כך הפעילות האנזימטית (הקמח מכיל אנזימים שונים הממירים את העמילן לסוכר פשוט)
מואטת ושחרור המזון לבקטרייה מתרחש בקצב מואט יותר , עדיף להאכיל מעט ולאורך זמן מאשר להאכיל הרבה וכשהאוכל נדרש הוא לא בנמצא.

מתכון לבניית מחמצת שאור

דבר ראשון נחטא את הקערה במים רותחים בכדי למזער סיכוי לכישלון על ידי בקטריית קלקול לא רצויה.
אם עובדים עם כלי ערבוב כלשהו נחטא גם אותו.

נעבוד על פי יחס של 0.6 מים ל1 קמח.
יום ראשון - 100 גרם קמח לבן,100 גרם קמח מלא,120 מים בטמפ' חדר ללא כלור (מסוננים דרך פילטר פחם או מינרלים).
מערבבים את כל הרכיבים,לשים כדקה ומכסים בנייר נצמד או ניילון מהודק עם גומייה\חוט ומניחים על השיש
יום שני לוקחים מחצית מכמות המחמצת (כלומר 320:2=160 גרם) ומוסיפים ל
320 גרם קמח (חצי לבן ,חצי מלא) ול192 גרם מים.
לשים מעט לאחד את התערובת ומכסים.
יום שלישי התערובת תתחיל להראות פעילות (כלומר תפיחה\בועות גז קטנות)
כעת ניתן לפנות ל2 דרכים להמשיך לבנות באותה צורה כלומר 0.5 מחמצת 1 קמחים 0.6 מים ולקבל כמות גדולה של מחמצת או מזאת שבנינו ביום השני להוציא 160 גרם ולחזור על הכמות מהיום השני.
יום רביעי האכלה אחרונה כמו ביום השלישי.
יום חמישי ניתן להתחיל להכין לחם שאור.

טיפים:
אם אתם גרים במדבר ובקיץ החום בבית חם מאוד עדיף לשים במקום הקריר ביותר בבית.
בחורף אם מאוד קר ניתן להניח בתוך תנור האפייה עם קערה של מים חמים בתחתית התנור זו תעזור לשמור על טמפ' של 20-25 מעלות.
מהיום השלישי במידה ונראת פעילות ניתן להשתמש בקמח לבן במידה ומעוניינים במחמצת ללא קמח מלא (כאשר נחדש אותה לאחר מספר פעמים החלק היחסי של הקמח המלא שעשינו בו שימוש יהיה מזערי).


שמירה ואכסון המחמצת:
עכשיו שיש לנו מחמצת לתפארת אנחנו רוצים לשמור עליה בריאה ולספק לה באופן סדיר אוכל=לחדש אותה.
במאפיות אשר מכינים כל יום לחם לרוב שומרים על מחמצת נוזלית (1 מים 1 קמח 0.5 מחמצת) ומחדשים אותה פעמיים ביום!
למחמצת נוזלית יש את היתרון שהיא מבשילה (ripen) מאוד מהר מרגע החידוש (6-8 שעות) ומוכנה כל הזמן להכנת בצק ריחני וטעים אך יש גם את החיסרון לאופה הביתי (שלעיתים לא אופה כל יום) שצריך להאכיל כל יום,
במידה ולא המחמצת אובר-מבשילה ומפחת טעם וריח חמוץ. לחם חמוץ אפשר להשיג על ידי תפיחה ראשונית  ארוכה
(8-12 שעות) בעזרת מחמצת בריאה אך לחם שאינו כזה לא ניתן להשיג בעזרת מחמצת שעברה את השיא.

מה שאני עושה בכדי לאכסן לשימוש עתידי הוא יוצר מחמצת קשיחה (stiff levain) ביחס של 0.5 מים 1 קמח 0.5 מחמצת ושם אותה במקרר על הדלת (המקור הכי חם במקרר) במידה ומכינים פעם בשבוע לחם החידוש יום לפני האפייה יספיק.

יום לפני האפייה אני בונה מחמצת לפי סוג הבצק ,חצי מחמצת הולכת לסטרטר והחצי שנותר עובר חידוש וחוזר למקרר וכך המעגל חוזר חלילה.
להאכלה אני לרוב עושה שימוש בקמח לבן, במידה ואני מעוניין במחמצת שיפון או קמח מלא אני עושה שימוש בחלק מן המחמצת מהמקרר ובונה מחמצת נפרדת ומאכיל על טהרת הקמח הרצוי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה